אחד הדברים שאני עושה שנים רבות בתחום המכירות זה צורך כמות פסיכית של תוכן מעולם הפסיכולוגיה והרוח ומחבר אותו לשכנוע, השפעה וכו', כי זה ה"מקצוע" שלי.

אחד הדברים הנוספים שאני עושה שנים רבות זה להגיע כמה שיותר "נקי" לסיטואציות. לפחות ברמת ההתכווננות (כשברור לי שאין דבר כזה באמת "אובייקטיביות).

בתחום הפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא "המתבונן / צופה הבלתי משוחד מהצד".

הכוונה היא לבוא ללא אג'נדה ככל הניתן ולא לכוון לדברים מסוימים (כמו שהמון מחקרים עושים, ואשמור על זכות השתי... 😊).

במשך שנים לא "הצלחתי" להתבונן. מצחיק / עצוב ככל שזה נשמע.

כמות הדיסוציאציות (ניתוקים / בריחות) הייתה גדולה.

כשכבר למדתי לעשות את זה ולצפות ב"סרט של חיי בהצלחה" אחרי שנים של תרגול ובעיקר- חוויות לא תמיד נעימות: מועקה, סבל, תסכול...

הגיע משבר חדש:

מה לעזאזל משיגים מלהעביר חיים שלמים בהתבוננות???

אחרי הרבה מאד עבודה פנימית ו"מחקר", הבנתי שהתבוננות מובילה לנוכחות. ואחרי הכל, מה אפשר לבקש יותר מאשר להיות נוכח?

נוכחות מובילה גם לאותנטיות, ל-"להיות ברגע", ב-"כאן ועכשיו" ועוד המון דברים טובים.

כשמתבוננים פנימה לא פעם מרגישים את "אפקט הפרפר"- דברים נוספים עולים והמיינד או השכל נותנים פייט:

"מה הקשר עכשיו לסיפור הזה"?

"אבל בזה טיפלתי כבר בעבר!!!"

"חשבתי שאת זה כבר פתרתי ושיחררתי"

"איך אותו הדבר ממשיך לעלות, מה לא תקין בי"?

כמעט בכל טיפול, זה לא באמת משנה ממה "מתחילים" או איפה דורסים רגל קודם כל- מה שצריך ומבקש תשומת לב ברגע נתון- שעולה אפשר לעשות עם זה עבודה.

מאחלים לכם האזנה נעימה.

• מה הכוח בלשאול את עצמנו שאלה מבלי ששמענו או קיבלנו תשובה ברורה?

• איפה הערך בלתחקר "מה אני מרוויח" כשמדובר במשהו שלילי שנרצה להיפטר ממנו?

• מה זה אומר "להיות עם מה שיש", לתת לדברים להדהד ולהעניק מקום ומרחב?

• בעולם שכולנו עסוקים בתקשורת חיצונית איך מדייקים אותה בעזרת הפנימית?

• איך יודעים מה ממבו ג'מבו רוחניקי ומה באמת עובד?

• מה עושים כשלא מצליחים לעשות מדיטציות או עבודה פנימית, האם להשוות מול אחרים עוזר במשהו?

• ועוד ועוד ועוד

בסדנאות שאני מעביר אני מלמד אנשי מכירות הקשבה רדיקלית ואיך לא לחשוב על מה אומרים ומגיבים כשהלקוח מדבר אלא פשוט להיות בנוכחות מלאה.

אני מסביר להם שאנשים לא אומרים דברים סתם, לא מבצעים פעולות סתם ואפילו השקרים שלהם, במידה ויש כאלה, הם לא סתם. הם יושבים על אמת... מצחיק ככל שזה נשמע.

כשאנחנו מדברים עם עצמנו- זה בדיוק אותו הדבר!

אחרי שנים שקראתי וצרכתי תכנים מאנשים מדהימים, ספרים כמו: "לאהוב את מה שיש", "כוחו של הרגע", "ספר החיים הטיבטי", "רק הפחד מת", "המסע", "דרך האמן", "כשהדברים מתפרקים" ואני יכול להמשיך ולהמשיך ולהמשיך, אחד הדברים ש"הטרידו" אותי זה... שלמה המלך!

כלומר הכל הבל הבלים, אין חדש תחת השמש, כולם אומרים, בצורה מרתקת כזו או אחרת, את אותם הדברים.

במקביל, ידעתי שדברים כמו מדיטציות, ויפאסנה, ישיבות שקטות, הליכה בטבע, תרגולי נשימה ואפילו מקלחות קרות, הם לא רעים, לכל הפחות, אבל בין לדעת את הדברים ללחוות אותם ולהטמיע- יש פער מטורף.

בסשן מאד עמוק שעשיתי עם עצמי, הבנתי למה הגעתי, או "נשלחתי" למכירות- שאלה ששאלתי את עצמי מגיל עשרים ואחת אחרי הצבא.

התשובה הייתה- כי גם לעצמנו צריך למכור.

בהתחלה חשבתי שמדובר במשהו שידעתי- כדי למכור מוצר ללקוח, צריך למכור אותו לעצמנו, אבל מהר מאד הבנתי שאין שום לקוח. כלומר יש, הוא אנחנו עצמנו.

ברגע שנשדרג את יכולות השכנוע, השיווק, ההשפעה והמכירה- נוכל להפעיל אותם על עצמנו ומשם להגיע לנוכחות, התבוננות, שלווה, נחת ושאר ירקות.

תוך כדי הפרק, באופן הכי ספונטני, איתן משתף בסיפור על חמור בקאנטרי בראשון לציון בילדות. הוא צייר חמור שראה וכשחזר הביתה אמא שלו "העירה" לו שהחמור שמן עם בטן. איתן התעקש שאכן הייתה בטן והם החליטו לחזור לקאנטרי בכדי לבדוק את הסיפור.

לכאורה, סיפור מצחיק, פעוט, שולי, לא רלוונטי, אבל אפשר לעשות עבודה מדהימה עם כל מה שעולה. מפה גילינו את הציפייה של איתן ל"פרס"- שהוא "אמת דיברתי, החמור באמת שמן"! ומשם צללנו לציפייה שלו לקבל "פרס" בסוף כל סדנה שהוא מעביר ללקוחות ולקהל הרחב.

נענו על הציר בין: ציפייה, לאחריות, לריצוי, לפרסים, לפחדים, לדת, למלחמה פנימית, לאינטגריטי ועוד!

וכל זה מסיפור אחד קטן על חמור אחד שמנמן 😊

כל "חוליה" או "תחנה", רגש, סיפור, עדות, זיכרון- יכול לשמש קרקע פורה לעבודה פנימית והתבוננות עמוקה.

מאחלים לכם האזנה נעימה

• מה זה אומר לתת לדברים להיות... לאפשר "מקום"?

• מה הקשר בין השיח הפנימי שלנו לחיים מלאים בחיות?

• האם יש הבדל בין רוחניקי, לרוחניות לרוח?

• מי אנחנו בלי הסיפורים שלנו? מה יש שם בפנים והאם בכלל אפשר להתנתק מהם?

• מה מרוויחים להתבונן בסיטואציה ולא להיות מזוהה עם הרגש?

• למה להזמין כל דבר בתוכנו לקפה: כעס תסכול פחד... זה אחלה של דבר

• למה לברוח לצפות בסרט לאכול גלידה לשיחה עם חבר טוב נטפליקס במקום לבלות זמן עם עצמנו זו טעות

• אוקי אז למדנו להתבונן בלי להזדהות עם רגש, האם לא נהפוך לרובוטים?

• מה קורה כשאין לנו חשק לנבור, לחפור, להתבונן?

העידן שבו אנחנו חיים קשה פי כמה משנים קודמות. כל רבעון בחדשות אפשר לתפוס כתבה על יוקר המחייה וכמה משכורות צריך (יותר) כדי לרכוש דירה או רכב.

התקשורת שלנו השתנתה מקצה לקצה (רשתות חברתיות) הכל הפך ל"מהיר ועצבני". אנחנו בקושי מסוגלים להפיג שעמום, פועלים לא פעם בחוסר סבלנות (בעיקר כלפי עצמנו) ובכלל- החיים לא פיקניק כמו שאמרו לנו בילדות אבל "הם" לא הבינו כמה שזה יכול להיות אפילו מאתגר בהרבה.

היכולת שלנו לדבר עם עצמנו היא קריטית. ברגע שנדייק ונבין את "מערכת ההפעלה" שלנו, שייחודית- בדומה לטבעית אצבע, לכל אחד ואחת מאיתנו- החיים יהפכו קצת פחות מעיקים, מאתגרים וקשים.

כשמתחילים לדבר בצורה שונה עם עצמנו, מבינים מי אנחנו, מה המתנות איתן באנו לעולם, מה מימשנו ומה עדיין לא, מי באמת נמצא בתוכנו, מה אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להגיד ועוד המון המון דברים.

אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למסע עמוק פנימה, בלי תחרות, בלי יעדים, בלי מי יעקוף את מי בסיבוב. ביחד נכיר את עצמנו ונבטיח עתיד טוב יותר לא רק לילדים שלנו ולסובבים אותנו אלא גם לעצמנו.

כולנו מנהלים דיאלוגים בתוך הראש שלנו ומחזיקים בסיפורים, אמונות ודעות קדומות. היכולת להשתחרר או להרפות מהסיפורים ובאמת לראות את המציאות ואת עצמנו כפי שאנחנו לא תמיד פשוטה לנו.

אמנות המכירה הפנימית נוצרה כדי להעניק לכם יכולת להתבונן, להיות נוכחים ובלתי מזוהים עם הרגשות, הסיפורים, ולהתבונן בטריגרים ודברים שמניעים את כולנו.

האם נבחר בסיפורים ודיאלוגים שמעכבים או שמקדמים אותנו? הצטרפו אלינו למסע פתוח, כן ומשעשע דרכו נוכל לחיות חיים קצת יותר טובים, פחות כואבים ואולי לצאת לכמה הרפתקאות חדשות.

ברגע שנבין את הדיאלוג הפנימי, שהוא, בדומה לטביעת אצבע- ייחודי רק לנו, נדע להתחבר, לדייק ולחיות חיים טובים ומלאים יותר.

אנחנו מזמינים אתכם למסע מרגש, מעניין, מסקרן של חקר עצמי.

אם אהבתם את הפרק נשמח מאד שתדרגו אותנו כדי שהוא יגיע לכמה שיותר אנשים.

רק אם מתאים לכם והתחברתם.

לוטן סגל ואיתן שגב