• חרא-דות.קום - פודקאסט 3

  • Dec 6 2024
  • Length: 1 hr and 19 mins
  • Podcast

חרא-דות.קום - פודקאסט 3

Listen for free

View show details

  • Summary

  • איך תוכלו להפחית כאב, סבל, תסכול וחרדות גם אם אתם לא "סובלים" מהם? •איך אפשר לעבוד עם חרדות כדי להתחבר אליהן, ולמה בכלל "כדאי" להתחבר למשהו "כזה"? •איך הטראומות שעברנו בחיים באות לידי ביטוי בהווה: בשיחות עם אחרים, עצמנו ובכלל? •למה כדאי לצלול לכאב, סבל, פחד, חרדה- האם זה לא בסך הכל לשחזר את הכאב מחדש? •האם חייבים להיות חרדתיים כדי לחוות חרדות? •ועוד ועוד ועוד כשעברנו לשכונת מונטגומרי פארק ביוהנסבורג בשנת 1986, הרי-לוקיישן השלישי שלי כילד, תוך ימים ספורים קיבלו ביקור משני פורצים רעולי פנים. למחרת בבוקר קרו שני דברים: הראשון- מימשנו את הטיפ של השוטרים שהגיעו לבקר, רכשנו אקדח והתחלנו לבקר במטווחים (אני יורה מגיל 7 בכלי נשק לצערי או לשמחתי). השני- מנורת הלילה מגיל 3 חזרה לבקר אותי בחדר. מאז פרצו לנו לא מעט פעמים וחברים שלי עברו אפילו טראומות נוראיות יותר שלא אפרט כדי שתוכלו לישון בלילה. בעוד חודשים ספורים אני מרצה עשרים וחמש שנים. בחברה הראשונה שעבדתי כנציג מכירות טלפוני אחרי הצבא ותוך כדי הלימודים, מאמן מכירות "זרק אותי למים" וביקש שאעביר סדנת התנגדויות לצוות. לא ישנתי כמה לילות טובים, מדובר בעידן לפני האינטרנט כך שלא היה לי בדיוק איך לעשות "העתק-הדבק" או "לוק-א-לייק". זה עבד מדהים ומאז לא הבטתי לאחור. כמות ההרצאות, ימי העיון, הסדנאות, ההנחיות שהעברתי מאז, לקהלים: ענקיים, דורשניים, אינטיליגנטים, שעובדים במותגים הכי חזקים במשק, היא פסיכית. למעשה, אין לי שום דרך לדעת כמה הדרכות העברתי. אני יכול להגיד לכם שאין הרצאה שאני מגיע בשקט, בנינוחות. זה תמיד עובר דרך הרים של חרדות ופחדים. כשאיתן התקבל להיות פריפקט (אחראי, סדרן) בבית הספר התיכון הלא פשוט בעיר פרייניכן (שלא ממש אהדה יהודים בשנים ההם) הוא פחד בטירוף שלא יתנכלו לו ו"ישברו לו את כל העצמות בגוף". בגיל 12, בשכונת ויקטורי פארק, אחרי טיול של כמה ימים לנופש והגעה לבית ריק שפרצו אליו בפעם המי יודע כמה, קרה לי משהו שאני סוחב עד עצם היום הזה... אני מסיים את יום הלימודים בשעת אחה"צ מאוחרת בתיכון 'גרינסייד היי' ומגיע הביתה. אני שומע רעשים מטורפים מהקומה שמעל. עולה במדרגות והרעש מתעצם. כשאני מסיים את גרם המדרגות אני קולט פועלים שמתקינים שער של בית כלא בסוף המדרגות- מחזה שלא ראיתי מעולם. עד היום אני זוכר את גודל המפתח (שרואים רק בסרטי כלא) ואת הרעש האיום שהוא עושה כשפותחים. קליק-בום מטורף כמו מהשיר של נצ'י נץ'. המתקינים מפנים לי את המעבר כדי שאוכל להיכנס לחדר השינה שלי. הוא צמוד לשער הסורג. ואז ראיתי מראה ששינה את חיי עד עצם היום הזה. אחד הפועלים יוצא החוצה בכדי להחזיק את הסורג בעוד חברו מבריג בזווית תופסנים לקיר. הוא מבקש ממנו מברג וזה מעביר לו דרך הסורג. אני מבין שאורך היד שלו סוגרת לחלוטין את דלת הכניסה לחדר שלי ובכך חוסמת אותי מלצאת לעשות פיפי בשירותים הצמודים. בלילה המראה הזה חזר לי פעם אחר פעם. מה עם מישהו יפרוץ וישחיל את היד דרך הסורג- פעולה פשוטה לאללה בהינתן שהמרווח בין הסורגים אדיר. לא אוכל לצאת מהחדר, לא אוכל לברוח לחדר השינה של ההורים שלי או אחותי שנמצאים בסוף המסדרון. רק החדר שלי קרוב לסורג. אני מתחיל בהלקאה עצמית פסיכית: "למה נתתי לאחותי את החדר שהיא ביקשה כשעברנו לגור פה" "הייתי צריך לעמוד על שלי" ...
    Show More Show Less
Show More Show Less
activate_Holiday_promo_in_buybox_DT_T2

What listeners say about חרא-דות.קום - פודקאסט 3

Average customer ratings

Reviews - Please select the tabs below to change the source of reviews.

Audible.co.uk reviews

Amazon reviews
No Reviews are Available