• מה זה אומר לתת לדברים להיות... לאפשר "מקום"?

• מה הקשר בין השיח הפנימי שלנו לחיים מלאים בחיות?

• האם יש הבדל בין רוחניקי, לרוחניות לרוח?

• מי אנחנו בלי הסיפורים שלנו? מה יש שם בפנים והאם בכלל אפשר להתנתק מהם?

• מה מרוויחים להתבונן בסיטואציה ולא להיות מזוהה עם הרגש?

• למה להזמין כל דבר בתוכנו לקפה: כעס תסכול פחד... זה אחלה של דבר

• למה לברוח לצפות בסרט לאכול גלידה לשיחה עם חבר טוב נטפליקס במקום לבלות זמן עם עצמנו זו טעות

• אוקי אז למדנו להתבונן בלי להזדהות עם רגש, האם לא נהפוך לרובוטים?

• מה קורה כשאין לנו חשק לנבור, לחפור, להתבונן?

העידן שבו אנחנו חיים קשה פי כמה משנים קודמות. כל רבעון בחדשות אפשר לתפוס כתבה על יוקר המחייה וכמה משכורות צריך (יותר) כדי לרכוש דירה או רכב.

התקשורת שלנו השתנתה מקצה לקצה (רשתות חברתיות) הכל הפך ל"מהיר ועצבני". אנחנו בקושי מסוגלים להפיג שעמום, פועלים לא פעם בחוסר סבלנות (בעיקר כלפי עצמנו) ובכלל- החיים לא פיקניק כמו שאמרו לנו בילדות אבל "הם" לא הבינו כמה שזה יכול להיות אפילו מאתגר בהרבה.

היכולת שלנו לדבר עם עצמנו היא קריטית. ברגע שנדייק ונבין את "מערכת ההפעלה" שלנו, שייחודית- בדומה לטבעית אצבע, לכל אחד ואחת מאיתנו- החיים יהפכו קצת פחות מעיקים, מאתגרים וקשים.

כשמתחילים לדבר בצורה שונה עם עצמנו, מבינים מי אנחנו, מה המתנות איתן באנו לעולם, מה מימשנו ומה עדיין לא, מי באמת נמצא בתוכנו, מה אנחנו לא מאפשרים לעצמנו להגיד ועוד המון המון דברים.

אנחנו מזמינים אתכם לצאת איתנו למסע עמוק פנימה, בלי תחרות, בלי יעדים, בלי מי יעקוף את מי בסיבוב. ביחד נכיר את עצמנו ונבטיח עתיד טוב יותר לא רק לילדים שלנו ולסובבים אותנו אלא גם לעצמנו.