• אומנות המכירה הפנימית

  • By: Eytan & Lotan
  • Podcast

אומנות המכירה הפנימית

By: Eytan & Lotan
  • Summary

  • כולנו מנהלים דיאלוגים בתוך הראש שלנו ומחזיקים בסיפורים, אמונות ודעות קדומות. היכולת להשתחרר או להרפות מהסיפורים ובאמת לראות את המציאות ואת עצמנו כפי שאנחנו לא תמיד פשוטה לנו. אמנות המכירה הפנימית נוצרה כדי להעניק לכם יכולת להתבונן, להיות נוכחים ובלתי מזוהים עם הרגשות, הסיפורים, ולהתבונן בטריגרים ודברים שמניעים את כולנו. האם נבחר בסיפורים ודיאלוגים שמעכבים או שמקדמים אותנו? הצטרפו אלינו למסע פתוח, כן ומשעשע דרכו נוכל לחיות חיים קצת יותר טובים, פחות כואבים ואולי לצאת לכמה הרפתקאות חדשות. ברגע שנבין את הדיאלוג הפנימי, שהוא, בדומה לטביעת אצבע- ייחודי רק לנו, נדע להתחבר, לדייק ולחיות חיים טובים
    Eytan & Lotan
    Show More Show Less
activate_Holiday_promo_in_buybox_DT_T2
Episodes
  • לעבוד עם מה שיש - פודקאסט 5
    Dec 19 2024

    לעבוד עם מה שיש - פודקאסט 5

    Show More Show Less
    56 mins
  • להתבלבל בתוך הבלבול (פודקאסט מס 4 )
    Dec 13 2024
    "הרצון לשנות זו חוזקה, אפילו אם משמעות הדבר זהלקחת חלק מהחברה לבלבול מוחלט לזמן מה"-גק וולש (מנכ"ל ג'י אי. לשעבר)תגידו, אני רק שאלה...יש קוד להורות? אלגוריתם לזוגיות? כשרוצים להתחיל ספורט מסוים- יש דרך לעשות את זה? האם יש נוסחה להצליח בעסקים?שיטה מדויקת לבנות סטרטאפ?קיימת מתודה אמיתית לעשות הרים של כסף?אני יכול להמשיך שעות...בתחילת דרכי המקצועית-העצמאית, כשלקוחות, מעת לעת,היו אומרים לי "אני מבולבל" הייתי לוקח את זה אישית.חשבתי שכיועץ, האחריות לייצר בהירות עסקית היא עלי.לימים הבנתי שזו טעות.זה לגמרי לא "שלי" ובנוסף בהינתן שזה קרה כמעט תמיד עם עסקים קטנים ולא הגדולים איתם אני עובד מזה שנים רבות, לקחה לי תקופה להבין שבעסקים קטנים, זעירים ו- "ואן מן שואו" מה שמתקיים שם זה שהפן האישי מתערבב מאד עם הפן העסקי ולכן הבלבול. בחברות גדולות יש מנהלים, ניהול, מחלקות, חטיבות ולכן שם מתקיים סוג של פיוז'ן של מארג ההון האנושי המשותף.מהון להון, בחיים הפרטיים שלנו אנחנו מקבלים, או, לכל הפחות, יודעים שקיים בלבול, אבל מצד שני גם מתקשים איתו מאד.---"הודיה פותחת את רחבת החיים. היא הופכת את מה שיש לנו למספיק, ויותר מכך היא מטמירה הכחשה לקבלה, כאוס לסדר, בלבול לבהירות, היא יכולה להפוך ארוחה לסעודה, קירות לבית וזר לחבר"-מלודי ביטי (סופרת אמריקאית, עוסקת בין היתר ב-'תלות שיתופית')שני אלמנטים שכדאי מאד לזכור (או לחקור) הם:הראשון- התפיסה שלנו את הבלבולהשני- ההתמסרות אליו במקום לברוחאיך תופסים בלבול?לפני כמה שנים, התארחתי ב-"עושים שיווק" תחת מטריית "עושים היסטוריה" שהיה אז (ואולי עדיין) הפודקאסט הוותיק והחזק ביותר בישראל.אחרי שהקלטנו ארבעה פרקים, קובי- הטלנט המקסים העלה רעיון: אחרי שקרא את הספר שלי וראה את הבונוס שמופיע בסופו- שלחו אלי נאום מעלית ואבחן לכם אותו, הוא שיתף שיש לו סטרטאפ מדליק ושישמח להיות על ה"גריל", כלומר- הוא יספר לי אודותיו וינסה לגייס אותי כמשקיע ואני אעניק לו טיפים פרקטיים כדי שיוכל לשפר את סיכוייו בחוץ.התנאי היה- תאפשר לעצמך להתבלבל!הוא הסכים ויצא פרק ספונטני, לא מתוכנן (אפילו לא בבולטים) בו "תקפנו" את הנאום, הפיץ', הספיצ'ים ודייקנו אותם ככל הניתן.הגישה שלו שהוא הסכים, בנינוחות, להתבלבל מולי ומול המאזינים, הובילה לשיפור מדהים תוך פחות מחצי שעה.בריחה מחוסר וודאותאחד המפתחות המרכזיים ב"טיפול" בבלבול (שזה מצחיק בפני עצמו היות וחוסר וודאות לא מצריך "טיפול", כן?) זה לא לברוח ממנו מצד אחד ומצד שני לא להתאמץ בלפצח אותו.זה קצת טריקי...לפני כמה שנים, ראיתי כתבה על מדיטציות שבה כתבת של ה- בי. בי. סי. ראיינה מספר "אושיות", מורים ומומחים רוחניים. אחד מהם היה מתיו ריקארד שהוא נזיר בודהיסטי שהגיע לטיבט אחרי קריירה מעניינת של חקירת גנטיקה תאית בצרפת. יש לו אגב, הרצאה מרתקת בטד.מהון להון, הוא השיב לאותה הכתבה שמדיטציה זה להתבונן במחשבות כמו רכבים שנוסעים בכביש אבל בו בזמן גם לא להתבונן בהם.זו, המשיכה לשאול שאלה נוספת כשפתאום עצרה והשתתקה. כאדם שמתמחה בשפת גוף, היה לי מעניין לחוות אותה חווה את ה"קצר" במוח שכן זה משפט כ"כ מורכב (התשובה של ריקארד) שלעבור הלאה לשאלה הבאה זה לחטוא למטרה.אז הקטע של מאמץ ואי-מאמץ קצת מזכיר את תשובתו של הגאון הנ"ל (שאגב זכה בתואר "האדם המאושר ...
    Show More Show Less
    1 hr and 1 min
  • חרא-דות.קום - פודקאסט 3
    Dec 6 2024
    איך תוכלו להפחית כאב, סבל, תסכול וחרדות גם אם אתם לא "סובלים" מהם? •איך אפשר לעבוד עם חרדות כדי להתחבר אליהן, ולמה בכלל "כדאי" להתחבר למשהו "כזה"? •איך הטראומות שעברנו בחיים באות לידי ביטוי בהווה: בשיחות עם אחרים, עצמנו ובכלל? •למה כדאי לצלול לכאב, סבל, פחד, חרדה- האם זה לא בסך הכל לשחזר את הכאב מחדש? •האם חייבים להיות חרדתיים כדי לחוות חרדות? •ועוד ועוד ועוד כשעברנו לשכונת מונטגומרי פארק ביוהנסבורג בשנת 1986, הרי-לוקיישן השלישי שלי כילד, תוך ימים ספורים קיבלו ביקור משני פורצים רעולי פנים. למחרת בבוקר קרו שני דברים: הראשון- מימשנו את הטיפ של השוטרים שהגיעו לבקר, רכשנו אקדח והתחלנו לבקר במטווחים (אני יורה מגיל 7 בכלי נשק לצערי או לשמחתי). השני- מנורת הלילה מגיל 3 חזרה לבקר אותי בחדר. מאז פרצו לנו לא מעט פעמים וחברים שלי עברו אפילו טראומות נוראיות יותר שלא אפרט כדי שתוכלו לישון בלילה. בעוד חודשים ספורים אני מרצה עשרים וחמש שנים. בחברה הראשונה שעבדתי כנציג מכירות טלפוני אחרי הצבא ותוך כדי הלימודים, מאמן מכירות "זרק אותי למים" וביקש שאעביר סדנת התנגדויות לצוות. לא ישנתי כמה לילות טובים, מדובר בעידן לפני האינטרנט כך שלא היה לי בדיוק איך לעשות "העתק-הדבק" או "לוק-א-לייק". זה עבד מדהים ומאז לא הבטתי לאחור. כמות ההרצאות, ימי העיון, הסדנאות, ההנחיות שהעברתי מאז, לקהלים: ענקיים, דורשניים, אינטיליגנטים, שעובדים במותגים הכי חזקים במשק, היא פסיכית. למעשה, אין לי שום דרך לדעת כמה הדרכות העברתי. אני יכול להגיד לכם שאין הרצאה שאני מגיע בשקט, בנינוחות. זה תמיד עובר דרך הרים של חרדות ופחדים. כשאיתן התקבל להיות פריפקט (אחראי, סדרן) בבית הספר התיכון הלא פשוט בעיר פרייניכן (שלא ממש אהדה יהודים בשנים ההם) הוא פחד בטירוף שלא יתנכלו לו ו"ישברו לו את כל העצמות בגוף". בגיל 12, בשכונת ויקטורי פארק, אחרי טיול של כמה ימים לנופש והגעה לבית ריק שפרצו אליו בפעם המי יודע כמה, קרה לי משהו שאני סוחב עד עצם היום הזה... אני מסיים את יום הלימודים בשעת אחה"צ מאוחרת בתיכון 'גרינסייד היי' ומגיע הביתה. אני שומע רעשים מטורפים מהקומה שמעל. עולה במדרגות והרעש מתעצם. כשאני מסיים את גרם המדרגות אני קולט פועלים שמתקינים שער של בית כלא בסוף המדרגות- מחזה שלא ראיתי מעולם. עד היום אני זוכר את גודל המפתח (שרואים רק בסרטי כלא) ואת הרעש האיום שהוא עושה כשפותחים. קליק-בום מטורף כמו מהשיר של נצ'י נץ'. המתקינים מפנים לי את המעבר כדי שאוכל להיכנס לחדר השינה שלי. הוא צמוד לשער הסורג. ואז ראיתי מראה ששינה את חיי עד עצם היום הזה. אחד הפועלים יוצא החוצה בכדי להחזיק את הסורג בעוד חברו מבריג בזווית תופסנים לקיר. הוא מבקש ממנו מברג וזה מעביר לו דרך הסורג. אני מבין שאורך היד שלו סוגרת לחלוטין את דלת הכניסה לחדר שלי ובכך חוסמת אותי מלצאת לעשות פיפי בשירותים הצמודים. בלילה המראה הזה חזר לי פעם אחר פעם. מה עם מישהו יפרוץ וישחיל את היד דרך הסורג- פעולה פשוטה לאללה בהינתן שהמרווח בין הסורגים אדיר. לא אוכל לצאת מהחדר, לא אוכל לברוח לחדר השינה של ההורים שלי או אחותי שנמצאים בסוף המסדרון. רק החדר שלי קרוב לסורג. אני מתחיל בהלקאה עצמית פסיכית: "למה נתתי לאחותי את החדר שהיא ביקשה כשעברנו לגור פה" "הייתי צריך לעמוד על שלי" ...
    Show More Show Less
    1 hr and 19 mins

What listeners say about אומנות המכירה הפנימית

Average customer ratings

Reviews - Please select the tabs below to change the source of reviews.