Showing results by narrator "תומר שרון" in All Categories

חבורת נוכלים מוזרה עושה את דרכה למבצר של ויגו יד הברזל, עם ג'יין, עם חפצי אומנות גנובים ועם חיה שלועסת כל מה שבסביבה. אחרי החבורה עוקבים מילה והרב־פקד טוויין, ואחריהם — בנהיגה פרועה — נוסעים גברת בלום, כראמל, ויש ורובי. אבל זה לא הכול. מי עוד מצטרף למרדף, שכולל גשרים מתמוטטים, עצים מעופפים ודגים מסריחים? האם לכל המשתתפים יש את אותה המטרה? ומה מצפה לכולם במבצר שבסוף הדרך?

למרגלות הקיום של כל משפחה, או אדם ואדם (ואפילו האנונימי בעולם) טמונים טרגדיה, קומדיה, פארסה, סאטירה, סוד שיש לגלות וחטא שיש להסתיר. סיפורים משפחתיים נפרשים ומתפתלים בצורות מרובות, א-סימטריות ומולטי-טונאליות. במילים אחרות: אי אפשר לתפוס את החיים, אין דרך ללכוד את הזמן ולחוות את החיים בקו עבה-ישר. עודד וולקשטיין מארח את פסטיבל החיים, את יסודות הבדיון, ביצירה ההופכת אותנו, הקוראים, לבלשים של ממש. כמה דמויות, פרק אחרון בספר ישן ולא ידוע מאת אגתה כריסטי, אסון משפחתי מעורפל, סבתא מעורערת ופסיכיאטר המנסה להביא אותה אל גני העדן המלאכותיים ולאזן אותה באמצעות כימיקלים.

ילדה חדשה מגיעה לכיתה, וג'יין המומה – לה ולילדה, ששמה אריקה, יש אותו צבע שיער, אותן עיניים ירוקות, ושתיהן נולדו באותו יום. וזה לא הכול - ככל שהזמן עובר מתגלים עוד ועוד סימנים שאי אפשר לטעות בהם: אריקה והיא הן תאומות שהופרדו בלידתן!

הופעת סטֶנדאַפּ במרתף בנתניה הולכת ומשתבשת, מתפוררת לעיני הקהל. בין אם הערב נשמט מידיו של הסטֶנדאַפִּיסט, ובין אם תוכנן מראש להיות כזה – הקהל שבא לבלות ולצחוק נדהם לקבל הופעה מסוג אחר לגמרי. האנשים היו קמים ועוזבים, או מורידים את אמן־הסטנדאפ הוותיק מן הבמה בשריקות בוז, אלמלא נמשכו כבחבלי קסם להציץ לגיהינום של אחר.

כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק, ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני ממש זוכר את כתם הזיעה בחזה של אבא שלי. אחרי כמה נפילות הוא נעמד מולי ואמר בקול רך "אם תמשיך לנסוע ככה זה לא ילך, בן." "איך ככה?" שאלתי אותו, ושפשתי את הברך שכאבה מהנפילה האחרונה.

סופר מנסה לענות על ראיון שנשלח אליו מאתר אינטרנט. בדרך כלל התשובות שלו בראיונות כאלה מחושבות. זהירוֹת. אבל הפעם הלב שלו עומד להישבר, החיים שלו מאיימים להתפרק, והוא נחוש לכתוב את האמת העירומה. הפגומה. הוא רק לא בטוח שהוא זוכר איך עושים את זה. כל שאלה בראיון האחרון היא חור מנעול שקשה להתיק ממנו את המבט, וכל תשובה בו חושפת שהאמת היא הגרעין של השקר – ולהפך.

עמוס עוז משוטט פה ושם בארץ ישראל ומשוחח עם אנשים. הוא יצא למסע של הקשבה סובלנית ליריבים ולתמימים. והתוצאה – ספר מרתק המתעד תמונות חיות להפליא של ישראלים כאן ועכשיו, של אנשים חמי לב וחמי מזג המשמיעים באוזניו למן דברי חזון משיחי התנחלותי ועד להתפרצות של זעם עדתי, למן תורה כוחנית קיצונית ועד לתסכול ולתקווה של הפלסטינים. לקורא נדמה שוהא שומע במו אוזניו את יושבי בית הקפה הזועמים והנעלבים בבית שמש.

לדעת אישה, ברובד סמוי יותר, הוא ספר של אדם-מרגל המנסה לפענח את חידת הקיום. זהו רישום מדוקדק של תצפית בלתי נלאית בחשיכה האופפת אותנו. סיפור של "איש-עיניים" לאה אך דבק במשימתו, המייחל — כדברי המספר — "להישנותו של רגע נדיר, לא צפוי, מאותם רגעים אשר בהם מזדהרת להרף -עין האפלולית, ובאה הבלחה, בא הבהוב חטוף שאסור להחמיץ אותו ואסור להיתפס בו בהיסח-הדעת". לדעת אישה הוא ספרו ה-13 של עמוס עוז, רומן חושני ורגיש שהופיע לראשונה בשנת 1989 והיה לרב-מכר. הספר יוצא כעת לאור במהדורה מיוחדת ומעוצבת, במסגרת הסדרה החדשה של כתבי עמוס עוז.

קרמל וחבריו אפילו לא הספיקו להירגע מחטיפתו של אוליבר, וכבר פורץ אתגר חדש לחייהם: האחיין הקטן והמוזר של מילה, שמגיע לטירה ובוחן את הסבלנות של כולם. אבל כל זה נשכח כאשר גול זוכה בתחרות חידה יוקרתית ומזמין את החבורה לבלות בטירה המסתורית של פרופסור דה ויל הגאון. הילדים הנרגשים יצאו לדרך בהתלהבות, מבלי לחשוד שמאחורי העניין עומד אויב ותיק.

כשזקנה מפחידה פונה לגברת בלום ומבטיחה לה תשלום נכבד אם רק תעזור לה למצוא את ויש, היא מבינה מייד שהכוונות של האישה רעות.

רוג'ר אקרויד ידע יותר מדי. הוא ידע שהאישה שהוא אוהב הרעילה את בעלה הראשון, הוא גם חשד שמישהו סוחט אותה. ואז התקבלה הידיעה הנוראה שהיא נטלה את חייה באמצעות מנת יתר של סם. ובכל זאת לידיו של מר אקרויד מגיע בדל מידע אחרון ומכריע. למרבה הצער, לפני שהוא מספיק לקרוא את מכתבה האחרון הוא נדקר למוות בחדרו.

עברה יותר משנה מאז שגברת בלום וגברת סיסיליה טולין הנוראיות הסתלקו מחייהם של רובי, כראמל וחבריהם. כולם רוצים לשכוח את העבר וליהנות מחייהם החדשים, אבל מילה חוששת מנקמתן של שתי המרשעות. כאשר גול מתחיל לקבל מכתבים ומתנות ממעריצה אלמונית, מילה משוכנעת שגברת בלום עומדת מאחוריהם. האם מלכת המזימות באמת תבחר תוכנית פשוטה כל כך? ואולי הסכנה אורבת במקום קרוב בהרבה?